תפקידו של תומך ההחלטות הוא לבצע את איסוף המידע והנתונים ולהעבירם למקבל ההחלטות על מנת שיקבל את ההחלטה הנכונה עבור עצמו. תומך ההחלטות אוסף את המידע מכל מוסד רלוונטי כגון בנקים, קופות חולים, ביטוח לאומי או כל גורם אחר אשר קשור לקבלת ההחלטה הנדרשת. לאחר איסוף הנתונים והמידע, על תומך ההחלטות להסבירם למקבל ההחלטות בשפה המובנת לו כך שמקבל ההחלטות יקבל החלטה מושכלת ונכונה.

חשוב לציין, כי את ההחלטות מקבל רק מקבל ההחלטות והוא חותם על כל המסמכים הנדרשים. תומך ההחלטות אינו יכול להחליט או לחתום במקומו של מקבל ההחלטות.

הליך מינוי של תומך החלטות כרוך בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר תפקידו לבחון את הבקשה שהוגשה על ידי מקבל ההחלטות ולהחליט בדבר המינוי.

תומך החלטות יכול להיות אדם קרוב, בן משפחה או ידיד קרוב של מקבל ההחלטות. חשוב מאוד שתומך בקבלת ההחלטות יהיה אדם שמקבל ההחלטות סומך עליו.

תומך החלטות יכול להיות מתנדב או בשכר.

כמו כן, קיים פיקוח על תומך בקבלת ההחלטות ועל התנהלותו, כך שניתן להגיש תלונה לממונה על פניות הציבור בנושאי אפוטרופסות וחלופותיה.

מי יכול למנות תומך החלטות – בגיר, שיכול לקבל החלטות בעצמו ויכול לבטא את רצונו.

מי יכול להתמנות כתומך בקבלת החלטות – בגיר שמתגורר בישראל, אשר מקבל ההחלטות בחר בו והוא מסכים לשמש כתומך החלטות.

מי לא יכול לשמש כתומך בקבלת החלטות – מי שמונה לו אפוטרופוס או מי שנכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך בענייניו.

ההליך למינוי תומך בקבלת החלטות:
לפני הגשת הבקשה למינוי תומך החלטות תיערך פגישת מידע בה יקחו חלק נציגי האפוטרופוס הכללי, האדם שמבקש שימנו לו תומך החלטות והאדם שמוצע לשמש כתומך. במסגרת הפגישה, נציגי האפוטרופוס הכללי ימסרו את כל המידע הנדרש ויינתן הסבר על תפקידו של תומך ההחלטות, סמכויותיו ואחריותו.

האם ניתן לבטל צו למינוי תומך החלטות:
לבית המשפט סמכות לבטל את צו המינוי שניתן ממספר סיבות:
1. בקשה של מקבל ההחלטות כי אינו מעוניין עוד בתומך ההחלטות.
2. תומך ההחלטות לא ממלא את תפקידו כראוי.
3. מצבו של מקבל ההחלטות השתפר והוא אינו זקוק עוד לתומך החלטות.
4. תומך ההחלטות התפטר מתפקידו.

מה היתרון במינוי תומך בקבלת החלטות:
בניגוד למצב שבו אדם אחר מתמנה כאפוטרופוס, היתרון הגדול והמשמעותי ביותר במינוי תומך בקבלת החלטות, הוא שהשליטה והבחירה נשארות בידיים של מקבל החלטות. מקבל ההחלטות מקבל שליטה על חייו ולא האפוטרופוס. הדבר מעניק למקבל ההחלטות עצמאות וחירות לבחור.

לרוב, כאשר אדם עם צרכים מיוחדים מגיע לגיל 18, הוריו מתמנים כאפוטרופוס ונאלצים לבחור עבורו ולנהל את חייו באופן יומיומי. כאשר האדם עם צרכים מיוחדים מסוגל לקבל החלטות עבור עצמו, מינוי תומך בקבלת החלטות הוא עדיף מאחר שהוא מעניק לאדם עצמאות ובחירה בניהול חייו, מחזק את הבטחון העצמי שלו ומחזק את תחשותיו כאדם שווה.